בן זכריה הכהן ושרה. נולד ביום י"ד בתשרי תש"י (4.10.1949) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי על שם ברנר בעיר. הוא היה נער מלא שמחה ואהבה לחיים, וידע לנהוג בהוריו כבוד מרובה.

יגאל גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1967 והוצב לחיל השריון. הוא ידע מה קשה השירות בחיל הזה וידע שיידרשו ממנו אומץ לב, פיקחות וכוח רצון עז - אך הוא ניחן בכל אלה. מעולם לא התאונן על חיי הצבא הקשים ותמיד היה מרוצה ומחייך. הוא לא הרבה לספר על חוויותיו בצבא אך כל הקרובים לו ידעו כי בשירותו היה מסור ונאמן לתפקידיו. כאשר בא לחופשות קצרות לא היה יושב בחיבוק ידיים, אלא הלך לעבוד כדי שלא להיות תלוי באביו. הוא שימח לא רק את משפחתו בבואו אלא השפיע בעליזותו על חוג חבריו וידידיו ובייחוד על חבריו לנשק, שאהב אותם מאוד. כן אהב את יחידתו ובעת מחלתו, כאשר שכב בתל השומר, רקע מנחושת תחריט של תג היחידה ותלה אותו על כותל חדרו. שם הוא מתנוסס עד היום. אור ליום א' באב תש"ל (2.8.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

על קברו אמר המפקד: "הלוואי והיו לצה"ל חיילים רבים כיגאל".